<h1>חוקות הדיינים סימן ר"כ</h1>
<h2>דף ה:</h2>
מי שנתחזק להביא עדים שקרנים וחזר והביא עדים אחרים אעפ"י שהוחזק זה התובע להביא עדים שקרנים אעפ"י כן לא הוחזקו אלו העדים האחרים שקרנים כמו שהוחזקו הראשונים מפני דאעפ"י שזה התובע הוחזק כשקרן כל ישראל ודאי לא הוחזקו כשקרנים כך מפו' במס' מכות בפ"ק [ה' ע"ב]. ומ"מ אם הדיין רואה שהתובע בו ברמאות והוא מבין מטענותיו שהוא מביא עדים שקרנים צריך דרישה וחקירה כמו שמפו' בסנהדרין בפ' אחד דיני ממונות [ל"ב ע"ב] וכמש"ל, וכתב ר"מ ז"ל בהלכות עדות בפכ"ב [ה"ה] שאם הוא שטר שקרא עליו ערעור והוא שיבואו שנים ואמרו ממנו שאל לזייף שטר זה אעפ"י שמקויים השטר בחותמיו אין גובין בו לעולם, וי"ל שאם באו עידי השטר והעידו הם בעצמם על כתב ידם גובין בו עכ"ל וכיוצא בזה וזה מפו' במ' כתו' בפ' אלו נערות [ל"ו ע"ב].
